דייטים ראשוניםהבלוג של אביטלהבלוגיהפנויים ופנויות

איך יודעים שהתאהבתם?

אני, משוטטת לי בעולם ההיכרויות תקופה דיי ארוכה, ובחיים לא חשבתי שזה יקרה לי, כמובן שטענתי שזה מה שרציתי, יצאתי לאין ספור דייטים , מלווה בחומות הגנה, ותוכניות גיבוי , רק למקרה שהגבר המושלם לא יגיע, בתוך תוכי כבר השלמתי שאולי מה שאני חולמת עליו כבר לא קיים מחוץ למסך הטלוויזיה.
פתאום זה קרה, נכנס לחיי בחור שבלי שום אזהרה עשה לי קורס מזורז, אני שמכירה את המשחק ויודעת בדיוק איזה מהלכים עושים ומי תמיד מנצח בסוף, מוצאת את עצמי אחרי אין ספור שנים של משחקים, מחפשת את הוראות ההפעלה, שיסבירו מה לעזאזל קורה כאן, מי הצליח להוציא אותי מאיזון (שכל כך התמכרתי אליו במהלך השנים ), ושוכחת את כל רשימות המכולת שהטלתי וטו עליהן, כל המבחנים שהכשילו כל כך הרבה בחורים חתיכים ומצליחים, למרות הפחד מרימה ידיים ומוכנה להסתכן רק בשביל להרגיש ככה אילו רק לרגע קט.

 אז איך יודעים שהתאהבתם?

אתם תקועים עם חיוך מטופש על השפתיים, לא משנה באיזה שעה ביום, או אחרי כמה שעות עבודה, ברגע שהטלפון מצלצל אתם נראים כמו אוטיסטים, בהילוך איטי, חיוך מרוח (אבל ממש מרוח), מאלה שגורמים לכם לקמטים בזווית של העין, על כל הפנים.

החלק הכי טוב ביום שלך – לא משנה כמה גרוע היום שלך נראה, הם נקודת האור, אם זה בילוי משותף או סתם ישיבה בבית. שאתם מאוהבים לא באמת נמאס לכם מאותו אדם, אתם פשוט לא יודעים שובע.

מדברים גם שאתם מתים מעייפות – אחרי יום מטורף בעבודה, ולילה חסר מנוחה לפני, הבטחתם לעצמכם שאתם הולכים לישון מוקדם, להשלים שעות שינה, איכשהו אתם מוצאים את עצמכם בשיחת טלפון ארוכה או בהתכתבות לילית ולא משנה כמה גפרורים מחזיקים לכם את העיניים, זה פשוט חזק ממכם.

איך יודעים שהתאהבתם?

הדבר הראשון שאתם חושבים עליו שאתם קמים בבוקר – המחשבה הראשונה והאחרונה שתעלה לכם לראש והראשונים שתרוצו לספר להם שמשהו טוב קורה בחייכם.

אתם מאוהבים ב"פגמים" שלהם – אתם מקבלים אותם כעיסקת חבילה. היו אנשים בחייכם שנפלו כי הם לא חייכו נכון, לא התלבשו נכון ובמקרה שלי לא נשמו נכון. שמגיע האדם הנכון פתאום כל הדברים האלה נראים שוליים, אתם מתאהבים באדם כפי שהוא ולא עם הרצון לשנות או לנסות "לעבוד עם זה". בעיניכם הוא כבר מושלם!

אתם רוצים לתת – תכינו רשימה של דברים שלא הייתם מוכנים לעשות עבור אותו אדם, ותופתעו לגלות שמדובר ברק כמה דברים דיי קיצונים כמו, לא אגנוב, לא ארצח, כי שאתם אוהבים מישהו, תעשו כמעט הכל בשביל לעשות אותו מאושר, גם אם זה קצת על חשבון האושר שלכם.

אין לכם בעיה להפגין חיבה בציבור – אתם אוהבים ולא מתביישים להראות את זה. יתרה מכך, אתם מרגישים כאילו אתם שניכם היחידים שנמצאים בחדר, כל מה שאתם רואים זה את האדם מולכם, כל השאר מקבל טשטוש.

אתם מוצאים את עצמכם עושים דברים שלעולם לא חשבתם שתעשו – פתאום הכל הולך, סושי באמצע הלילה (ואתם בכלל שונאים סושי), משחקי חברה עד לפנות בוקר או שעות של הליכה ברגל שבדרך כלל אתם לוקחים מונית מהחדר שינה לשירותים.

הם הופכים אותכם לאדם יותר טוב – שאתם מאוהבים אותו אדם הופך אתכם לגירסא הכי טובה שלכם, ומחדד את כל התכונות הטובות שלהם. אתם נעימים יותר, אדיבים יותר, והעולם מגיב לכם בחזרה, אהבה נותנת כוח ואנרגיה שיכולה לבוא לידי ביטוי ובכל כך הרבה מישורים, פתאום אתם רוצים להחזיר לסביבה אפילו קצת מהאושר שאתם חווים.

אתם לא יכולים לדמיין את חייהם מבלי אותו אדם – כשאדם נכון נכנס לחייכם רק אז אתם מבינים למה זה לא הצליח עם כל השאר.

כן מסתבר שזה קורה גם לטובים ביותר, ומסתבר שגם ללא שום הכנה. אני מאמינה שכל אחד שנכנס לכם לחיים בא ללמד אותכם משהו, או לכוון אותכם לאנשהו, בואו נקרא לזה הכנה, אז לכל אלה שכמעט ומוכנים להרים ידיים, אל!  Love comes to those who wait .

פרסומת

אביטל פרץ

חיה בבועה התל אביבית כבר יותר מידי זמן, חולמת לכבוש את העולם יעד אחד כל שנה, תולעת ספרים בלי משקפים ומשתתפת קבוע בסדנאות ומפגשי כתיבה יוצרת. פירסמה בעבר בבלוגים אינטרנטים ועומלת על הוצאת ספרה הראשון.

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button