אני מסתכלת סביבי ומחפשת את הבועה… הבועה התל אביבית שכולם מדברים עליה.
הבועה הזאת שמאפשרת לתל אביבים להשאר רווקים עד בערך גיל ארבעים, הבועה שבה הלחץ המשפחתי, חברה ונורמות לא מצליחים לחדור דרכה.
החוץ תל אביביים מקניטים, לא משנה מה המצב במדינה, מסעדות ובתי קפה בתל אביב תמיד הומי אדם, תמיד באיזושהי חגיגה, לא תמיד עם סיבה.
הבועה התל אביבית , זאת שמבודדת את האנשים מהפריפריה, מלחיצה אותם ולא מאפשרת לזרים מחוץ לעיר להיכנס?
שמעתי אין ספור הצהרות שאי אפשר לצאת עם בנות תל אביביות, כי זה סיכון בעייתי, נדמה שהלו"ז שלהן מלא באירועים בכל מיני ניחוחות, צבעים ומלא מלא חברים. שגברים תל אביבים רק רוצים לעשות "כיף", שלא ניתן למצוא אותנו במקומות רציניים פרט לבתי קפה ומסעדות. שלמערכות היחסים שלנו יש תאריך תוקף קצר יותר מקופסת קוטג'.
אומרים עלינו התל אביביים, שאנחנו לא רגישים מספיק, לא פנויים מספיק למצוא אהבה, או פשוט לא חיים במציאות.
אני יודעת שאולי קשה לעמוד בקצב שלנו ושצריך מנת רגיעון רק בשביל לשרוד את הפקקים, ואז עוד מנה לשרוד את מצוקת החניות, אבל בין זה לבין הסקת מסקנות לחיי הוללות מטורפים, מקרי בהחלט.
הנה אני, בחורה תל אביבית, אפשר להגיד די טיפוסית, והנה סתם ככה, לא שותה, גם לא מעשנת, אה כן ורק לפעמים משחקת סנוקר, אני בחורה טובה מבית טוב ושמחפשת אהבה, ולא סתם אהבה קצרת טווח מלאת ריגושים, לא אהבה ללילה אחד, אלא לכל החיים וכמוני ישנם עוד אלפי רווקים ורווקות שמחפשים בדיוק את אותו דבר, גם אם הם גרים בתל אביב.
תל אביב זו לא מילה גסה, העיר היא סוג של מקום מיוחד, שלמרות הלבד מאפשרת לך להרגיש ביחד. לפעמים זה די פשוט, מרגישים קצת בודדים, קופצים כמה מדרגות החוצה מהדירה וזהו, העיר שוקקת חיים, על הדרך אומרים שלום לשכן על המדרכה ממול, מפטפטים עם המוכרת בסופר, ונדמה שתמיד יש תנועה… תמיד יש עניין, אף פעם לא לבד, כי כמוך פה יש ובשפע.
כשאתה רווק וגר במקום משפחתי, בפריפייריה , מקום פסטורלי, שקט עם גינה, יש לך הרבה פנאי, הרבה זמן לחשוב, הרבה זמן להתעסק עם מה אין ולא עם מה שיש.
אנחנו ה"תל אביבים" (בעצם רובנו לא תל אביביים במקור) לא משאירים רגע דל, לא מתעכבים על מה שאין. הולכים לסדנאות, עושים קוצ'ינג, יוצאים ומבלים. עד הפרק הבא.
אני מסתכלת שוב והפעם מקרוב יותר, מה שאני רואה סביבי זה המון אנשים איכותיים בטווח גילאים יחסית מאוחר עסוקים ב למצוא אהבה ולא מתביישים להודות בזה.
אנשים ששותים אין ספור כוסות קפה, יוצאים לאין ספור דייטים לא מוצלחים, ומנסים פעם אחר פעם, רק בשביל להגיע לנחלה.
ואיך זה שאנחנו עדיין לא מוצאים אהבה?
אז אתן לכם טיפ בתור תל אביבית איך להתחיל עם בחורה כמוני, מקוריות, וזרימה. עזבו אתכם מכל משפטי הפתיחה שאתם חושבים שעובדים לכם… תקראו את הבחורה שמולכם, שימו לב מי היא, בחנו את הפרטים הקטנים, לדוגמא אם היא קוראת ספר תנו התייחסות לזה, זרקו משהו שנון כמו … "אני מקווה שאת לא מאחרת להחזיר את הספר לספרייה", או משהו חמוד כמו "אל תדאגי הוא מת בסוף" יש לכם הזדמנות לקבל את תשובת ליבנו? נצלו את זה. אם היא מטיילת עם הכלב תתיחסו לחיית מחמד שלה וכך תקנו את עולמה,היזהרו ממשפטים כמו "הלוואי והייתי הכלב שלך" או "את יכול לקחת אותי לטייל?" כי התשובה תהיה בהתאם,
לבחור כדי להיזהר, כי אני אקשור אותו ברצועה ואכריח אותו לאכול אוכל לכלבים…
דברו אליה ישיר, ובגובה העיניים, כמו שהייתם מדברים עם החבר הכי טוב שלכם, תהיו מצחיקים, (הקשרים הכי טובים שלי התחילו ככה) ואם לא לקחתם כדור אומץ, חפשו תירוץ, תשאלו שאלה שתאפשר את המשך הקשר. שאלו אותה אם היא מכירה דוגי ווקר? בר טוב? ואם היא יכול להראות לך איפה הוא ממוקם, כי אתה חדש יחסית בשכונה, רק שלוש שנים…
רוב הבחורות אוהבות שאתה חמוד ויותר מהכל, חסר אונים :)
שימו לב שהוראות ההפעלה שלי לא שונות מכל בחורה אחרת, זאת אומרת, שאם לא תפחדו תגלו שהשד לא כזה נורא, שזה שווה את המאמץ ושזאת רק נקודה על המפה.
כולנו אוהבים סיפורים מתקתקים על התחלות מהסרטים, אבל האמת שאהבה אפשר למצוא בכל מקום, כל מה שצריך זה לפתוח את העיניים…
אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא.
וואו !! כל הכבוד ! יש לך את זה..המשיכי כך ! גם תמצאי אהבה, וגם תעשי קופה
אמיתית וחודרת מתחת לקליפת העור העבה שבונה כל רווק בתל אביב
כל הכבוד!!!
טור מקסים!!
מצוינת את אביטלוש! בהצלחה,עם הספרים, הגברים וכל היתר :-)
כל מילה שלך חצובה בסלע את גדולה מהחיים חולה עליך אבא
ת״א היא ממש בריחה מהמציאות. כמה שהיא מדהימה ומפתיעה היא עדיין מאכזבת. לפחות אותי. נקווה שיכנס לאופנה סגנון חדש ומשפחתי :) תמשיכי לסקרן אותנו יפתי. אוהבת את זה שיש בך כלכך הרבה רבדים. תמשיכי להיות בדיוק מה שאת כי זה מושלם.
אביטל, אוהב אותך.
אני לא חיפשתי שם כלום שבוע שעבר בהכרחיות נסעתי וראיתי את המוות מתרחש מול עיניי בצורה ישירה בפעם ראשונה בחיי . הקאתי את נשמתי ולא מאלכוהול, מתל אביב
העניין שבתל אביב הכל הרבה יותר אינטנסיבי. מגיע השלב הזה שבו כולם מחפשים אהבה וזה פשוט משוואה כזאת- ככל שיש יותר בני אדם, יש יותר גברים ונשים ויש יותר אופציות אז יש הרגשה שאולי אתה מפספס משהו אחר.במקום אחר. אם אתה מגיע לגלידריה ויש לך לבחור בין וניל, שוקולד או פיסטוק זה יותר קל מלבחור בין וניל, שוקולד, פיסטוק, פררו רושה, נוטלה, יוגורט אוכמניות, עמבה ועוד כל מיני טעמים של גלידות שמכינים היום ומקשים עליך את הבחירה( ואם משווים את הטעמים החדשים וההזויים האלה לנשים אפשר לראות ברחובות תל אביב גם הרבה כאלו) פעם הכל היה איטי ופשוט יותר היו נשים בטעמים של שוקולד, וניל ומעט פיסטוקיות והיום שמסתובבים קצת אתה רואה את הנשים של הפררו רושה , קקוקוס אקזוטי ועמבה-חציל.
מעניין מה שכתבת.